פרק 1: מבצע קורי פלדה

הבוקר ביער התחיל בשקט פסטורלי, אבל עבור החתול-כלב מדובר היה במחדל אבטחתי חמור. הוא צעד הלוך ושוב על שביל עפר כבוש, כשהוא מקפיד שכל צעד שלו ישאיר חותם ברור באדמה הלחה. הנביחות שלו לא דמו לנביחות של כלב רגיל שמחפש יחס, אלא נשמעו כמו סדרה של פקודות צבאיות שנפלטו ממכשיר קשר מקולקל. הוא נעצר מול שורת החיות שעמדו דום, עובר על פניהן במבט שסרק כל פרט קטן כאילו הוא מצפה למצוא שם סימנים לבגידה או להזנחה.

מרכביהו החזרזיר עמד בקצה השורה, מנסה בכל כוחו להיראות מאיים למרות צבעו הוורוד והנעים לעין. החתול-כלב נעצר בדיוק מולו, מה שגרם למרכביהו להפסיק לנשום לכמה שניות. החתול-כלב לא הסתפק במבט בלבד, אלא שלף מתיק קטן שעליו נשא מד זווית שעשוי מענף עץ המחובר לסיב צמחי. הוא התכופף כדי לבדוק את האחוריים של מרכביהו, מניח את המכשיר ליד הזנב המסולסל של החזרזיר כדי לבחון את המצב האופטי של היחידה.

"הזנב הזה בשיפוע של שלושים מעלות שמאלה," החתול-כלב הכריז בקול צורם שגרם לציפורים בשיחים הסמוכים לעוף משם בבהלה. הוא הסביר שזנב שלא עומד בסטנדרט של 'זווית התקפית' פוגע ביכולת התמרון המבצעית של החבורה בזמן היתקלות. מרכביהו הנהן במהירות, מנסה ליישר את הזנב בכל כוחו תוך שהוא משקיע מאמץ בשרירי הגב שלו. הוא הצדיע בפרסה רועדת, מקווה שהמפקד שלו לא יבחין בזיעה הקרה שכיסתה את מצחו בעקבות הלחץ.

בזמן שמרכביהו נאבק באיברים שלו, הארנבון הקשוח עמד לצדו והפגין אדישות מבצעית מקצועית. הוא החזיק קיסם שיניים דק והשחיז אותו על אבן שטוחה, יוצר צליל חיכוך קצבי בתוך הדמיה הכמעט מוחלטת של היער. הארנבון לא מצמץ כשזנבו של מרכביהו כמעט פגע לו באוזן בטעות, כי הוא היה מרוכז מדי בהכנת הציוד שלו לכל תרחיש אפשרי. היער נראה רגוע, אך החבורה ידעה שהשקט הזה הוא רק מסווה לפעילות עוינת שעלולה להתפרץ בכל רגע.

לפתע החתול-כלב קפא על מקומו, מטה את אוזנו הימנית כלפי שיח פטל סבוך במרחק כמה מטרים מהם. הוא זיהה תנועה חשודה שהעין הבלתי מזוינת לא הייתה מבחינה בה לעולם, ולכן הוא מיד סימן לשאר להשתטח על האדמה. "מגע בחזית," הוא לחש בטון פיקודי, מורה לכולם לעבור באופן מיידי לזחילה מבצעית לכיוון עץ אלון עתיק שעמד בקרבת מקום. מרכביהו גרר את בטנו על העלים היבשים וניסה לשמור על דממה, למרות שהנשימות הכבדות שלו נשמעו לו כמו רעש של קטר קיטור בלב היער.

הם התקדמו לאט, מנצלים כל פיסת צל כדי להסתתר מעיניים זרות שעלולות לצפות בהם מהענפים הגבוהים. כשהגיעו לקרבת עץ האלון, החתול-כלב הרים את ידו וסימן לחבורה לעצור בנקודה מוגנת. הם ראו קורי עכביש גדולים שנמתחו בין שני ענפים נמוכים, ושם היה לכוד פרפר קטן שנאבק ללא הצלחה להשתחרר. החתול-כלב בחן את הזירה במשך דקה שלמה, ואז הכריז על המצב כ"אירוע בני ערובה רב-זירתי בדרגת כוננות עליונה". עבורו זה לא היה סתם חרק תקוע, אלא משבר ביטחוני שדורש התערבות כירורגית של כוחות מיוחדים.

הארנבון הקשוח לא איבד זמן ופרס מפה של האזור, שהייתה למעשה עלה דולב יבש שעליו שורטטו קווים פחמיים. הוא השתמש בקיסם השיניים המושחז שלו כדי לסמן את נקודות הפריצה המתוכננות אל תוך ה"מתחם העוין", תוך שהוא מסביר בקול שקול את הסיכונים הכרוכים במבצע. "הדבק בפינה הצפון-מזרחית נראה צמיגי במיוחד היום," הוא ציין, מה שגרם למרכביהו לבלוע את רוקו בחשש. החשיבות של המפה הייתה ברורה לכולם, כי פריצה לא מתוכננת הייתה עלולה להוביל לקריסה טוטאלית של כל מערך החילוץ.

כל אחד מהם שלף קיסם שיניים מחודד משלו, אוחז בו כאילו היה מדובר בלהב קרב קטלני שנועד לחתוך פלדה. הם החלו בתנועת מלקחיים טקטית סביב קורי העכביש, כשהם שומרים על מרחק ביטחון כדי לא להיתפס בעצמם במלכודת הדביקה. החתול-כלב והארנבון השתמשו בלחישות לתוך קשר דמיוני שהוצמד לכתפם, מעדכנים זה את זה על מיקומם המדויק בכל רגע. "קוד הודו, כאן קוד צ'רלי, אני בעמדה אחורית," לחש מרכביהו, למרות שהוא עמד בסך הכל במרחק של חצי מטר מהשאר.

החתול-כלב סימן למרכביהו להתקרב לנקודת המגע המרכזית כדי לבצע "פריצה רכה". החזרזיר התקרב לקורים בנשימות כבדות, מרגיש איך הדופק שלו עולה ככל שהמרחק מהאויב השקוף מצטמצם. הוא הניף את הקיסם שלו כמו כידון, מוכן לנעוץ אותו בסיבים הלבנים ברגע שתתקבל הפקודה הסופית. המתח בקרב החבורה היה כה גבוה, עד שאפילו נפילה של עלה קטן מהעץ גרמה להם להפנות את נשקם לכיוון הרעש בתנועה חדה ומתואמת.

ברגע שהאות ניתן, החבורה פצחה בשאגות קרב מאיימות ובצרחות שנועדו להמם את "האויב" הנסתר מהעין. הן צעקו בקול רם כל כך שהסביבה כולה נדמה היה שעוצרת את נשימתה מול העוצמה של החיות הקטנות והכועסות הללו. תוך כדי הצעקות, הם החלו לחתוך בזהירות רבה את קורי העכביש סביב כנפי הפרפר, מקפידים לא לפגוע ברקמה העדינה של החרק המבוהל. כל תנועה הייתה מדויקת ומחושבת, כאילו הם מפרקים פצצה מתקתקת באמצע שדה קרב בוער.

הפרפר המבוהל שוחרר מהקורים כעבור כמה רגעים של עבודה מאומצת, והוא נפל לרגע על האדמה לפני שהצליח לייצב את עצמו. במקום לאפשר לו לעוף לחופשי באופן מיידי, החבורה הקיפה אותו במעגל קשוח וצפוף, מונעים ממנו כל אפשרות תנועה. הם החלו לנזוף בו בטון חמור על "המחדל הביטחוני" שהוביל ללכידתו מלכתחילה, מסבירים לו שחוסר ערנות ביער הוא פשע נגד עצמו. הפרפר הסתכל עליהם בעיניים גדולות, כנראה מנסה להבין אם הוא ניצל או שמא נפל לידיים של שוביו החדשים והקשוחים יותר.

החתול-כלב נעמד מול הפרפר והישיר אליו מבט מאיים, משביע אותו בטון סמכותי שלא להתקרב שוב למלכודות אויב מכל סוג שהוא. הוא הסביר לפרפר שהמרחב האווירי של הגזרה הזו חייב להישאר נקי מתקלות כאלה כדי לשמור על הרצף המבצעי. "אתה מהווה נטל על המערכת כשאתה נתקע ככה," הוא נבח עליו, "תתפנה מהשטח לאלתר בטיסה מהירה ואל תסתכל לאחור." הפרפר לא חיכה לשמוע את ההמשך והמריא במהירות, נעלם בין צמרות העצים תוך שניות ספורות כשהוא עדיין המום מהאירוע.

בדיוק כשהפרפר נעלם, הארנבון הקשוח זיהה תנועה מהירה בבסיס עץ האלון. עכביש קטן, הבעלים המקורי של המלכודת שהושמדה, ניסה להימלט אל בין הצללים כדי להציל את חייו מהחבורה הזועמת. "הטרוריסט בנסיגה!" צעק החתול-כלב והצביע לכיוון העכביש הנמלט, מה שהזניק את כל החבורה לפעולה מיידית. הם יצאו בריצה מהירה ובנביחות מרדף קולניות אחרי היצור הקטן, נחושים בדעתם להשיג את הצדק ולרדוף אחריו עד למעבה היער האפל ביותר.